"מחפשת מעון ממש טוב לבייבי שלי", "מחפשת מטפלת במחיר שפוי", "כמה עולה לשים את הילדים בגן של התמת?" – אם המשפטים האלו נראים לכם מוכרים, כנראה חוויתם את הדילמה הקבועה של כל אמא לקראת סיום חופשת הלידה. במקרים רבים, לאחר סקירת כל האופציות ודיון מעמיק בפורומים הייעודיים, נזרק לאוויר המשפט "אם שכר (המטפלת/מעון) כל כך יקר, בכלל לא שווה לי לצאת לעבודה".
יש שאינן רואות עצמן מפקידות את ילדן הרך במסגרות שונות, טובות ככל שיהיו, בעד שום הון שבעולם. אחרות בוחרות להישאר בבית עם הילד/ים מסיבות כלכליות, נוכח העלויות הגבוהות של מטפלת או מעון.
טור זה עוסק בהן – אותן אמהות אשר בוחרות שלא לצאת לעבודה מסיבות כלכליות (שכרן הנמוך ביחס לעלויות הטיפול) ובהיבטים הכלכליים (בלבד) של בחירה זו.
ולפני שנמשיך, אתנחתא קצרה לצורך הבהרה. אין לי ספק שהמדובר בהחלטה זוגית, ולא רק אמהות נשארות עם הילדים. הכתיבה נעשתה בלשון נקבה יחיד, גם לצרכי נוחות, וגם משום שהסטטיסטיקה חד משמעית. כן, יש גברים שנשארים עם הילדים לאחר הלידה, לי עצמי יש בן זוג כזה. יש גם כאלה שהמעסיק "מפרגן" להם מספר שבועות בשכר כדי לסייע בבית אחרי הלידה. בפועל, עיקר הנשארים עם התינוק למשך תקופה משמעותית לאחר תקופת חופשת הלידה הן נשים. עובדה שנמצאה, אגב, כאחת הסיבות העיקריות לפערי שכר מגדריים.
מה כדאי להביא בחשבון כששוקלים להישאר בבית עם הילד?
צמצום הכנסות
- הפסקת תשלום שכר
- הפסקת תשלום הטבות נלוות – אחזקת רכב, שי לחג, מימון ארוחת צהריים, סבסוד ביטוח בריאות, טיולים מסובסדים וכל הטבה אחרת שהמעסיק מעניק
- הפסד הפרשות לקרן פנסיה (ולמהדרין, גם התשואה לאורך שנים)
- הפסד הפרשות לקרן השתלמות (ולמהדרין, גם התשואה לאורך שנים)
- עיכוב הקידום בשכר ו/או בתפקידים – מחקרים מראים כי פערי השכר המגדריים העיקריים מתחילים כאשר האשה העובדת הופכת לאם עובדת. זאת, בשל מעבר לעבודה במשרה חלקית או משום תקופות ארוכות של יציאה ממעגל העבודה, אשר בתורם מאטים את הקידום המקצועי, הניהולי והשכרי כאחד.
מנגד –
- צמצום ההוצאה על צהרונים ו/או שמירה על הילדים הגדולים יותר, ככל שזה רלבנטי.
- זכאות אפשרית לדמי אבטלה – אשה המתפטרת לצורך גידול ילד יראו אותה כמפוטרת לעניין פיצויי פיטורין. למרות זאת, דמי אבטלה ישולמו בהתאם לזכאות לעובד מתפטר – כלומר, רק לאחר תקופת אכשרה של 90 ימים, ולאחר תקופה העסקה מינימלית.
גובה דמי האבטלה המשולמים נמוכים מהשכר השוטף, ובנוסף – נדרש להשלים את תקופת ההמתנה בה אין משלמים כלל.
ישנם חריגים לתקופת ההמתנה., כגון מרחק או זמן הנסיעה לעבודה וחזרה. במקרה כזה, ניתן יהיה להתפטר לצורך גידול הילד ולקבל דמי אבטלה עם ההתפטרות.
הקטנת חסכונות
- פדיון חופשה צבורה – במידה והמעסיק מאפשר פדיון ימי חופשה אשר לא נוצלו בשנים עברו, זו ההזדמנות לממשם כאופציה הזולה ביותר מבין החלופות (כמובן, אלא אם כן יש לכם כסף זמין ומיידי אחר).
- זה הזמן לעשות רשימה של כל החסכונות שלכם, ומדרג הכדאיות להמשך חסכון, מחד, אל מול פרעון, מנגד. למשל, תוכניות חסכון בבנק אל מול תיק מניות או קופת גמל.
הראשון סולידי ובטוח, השני תנודתי ומסוכן יותר (ועל כן נותן תשואות גבוהות יותר לאורך זמן). - פרעון ("פתיחת") קרן השתלמות –
על פרעון קרן השתלמות טרם שחלפו 6 שנים, וללא התנאים המאפשרים פתיחה במועד מוקדם, מוטל מס במקור של 47% אך פקיד שומה יכול לאשר (במקור או בדיעבד) שיעור מס נמוך יותר בהתאם להכנסות השנתיות.
יש האומרים כי לא כדאי לפרוע קרן השתלמות גם אם היא נזילה. זאת, משום הריביות הנמוכות לקבלת הלוואה אל מול תשואות גבוהות יותר.
ראוי לזכור כי צעד כזה יכול להיות מאוד רווחי, אך משמעותו הימור על התשואה. - פיצויי פיטורין – מאוד מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע טרם משיכת פיצויי פיטורין, אשר מהווים שליש מכספי הפנסיה שלנו.
- הלוואות – להלוואות יש מחיר, והוא הריבית על ההלוואה.
לעיתים, הלוואות מסובסדות יכולות להיות מסוכנות יותר מהלוואה בריבית גבוהה, משום שהראשונות בתשלום חודשי גבוה (בדרך כלל), עובדה המעיבה על התזרים החודשי המשפחתי.
לסיכום
מציאת מסגרת לתינוק בתום חופשת הלידה היא החלטה קשה, בעיקר רגשית. עם זאת, רבות מחליטות להישאר בבית בשל עלות הטיפול בילד אל מול השכר המשולם להן, מתוך תחושה של חוסר ברירה וצורך בחסכון בכסף. חשוב לזכור כי ההשוואה הנדרשת אינה אל מול הנטו, אלא אל סך התשלומים המתקבלים מהמעסיק, הפסד בגין אי קידום מקצועי, מקור הכספים שישמשו להשלמת ההכנסה החודשית וכמובן – משך הזמן המתוכנן להישארות בבית.
והכי חשוב – אושר ונחת מהילדים 🙂
