תלוש השכר

אז מה מעניין אתכם יותר – הנטו או הבנה של תלוש השכר?
אם עניתם הבנה של תלוש השכר – אתם בכיוון הנכון, לא רק להתנהלות כלכלית נכונה 🙂

עריכה יולי 2020: אם קל לכם יותר עם לייב מאשר קריאה – לחצו כאן

למה?

תלוש השכר הוא בעצם מסמך שמפרט את תנאי ההעסקה שלכם, בהתאם להסכמות שהגעתם עם המעסיק (או הסכם קיבוצי/צו הרחבה). הוא מפרט לא רק את ההווה, אלא גם את החסכון לעתיד וגם זכאויות והטבות שונות שהמעסיק נותן.
הנטו, שרבים מייחסים לו חשיבות עליונה, כמעט אינו תלוי במעסיק. נכון שלעיתים המעסיק יכול להחליט אם הוא זוקף שווי או מגלם את ההטבות שהוא נותן, אך לרוב חישוב המס תלוי בחוקי המיסוי או בתקינות דיווח הנתונים של העובד.
למשל, בשנה שעברה היו לי 3 ילדים מתחת לגיל 5. השנה יש לי רק שניים, וזה מקטין לי את מספר נקודות הזיכוי.
כלומר, הנטו שלי קטן רק בשל שינוי בגילאי הילדים, ללא שום קשר למעסיק.
למשל (2), וזה רלבנטי בעיקר למגזר ציבורי וממשלתי – אם אני זכאית לגמול השתלמות בשכר, ולא דיווחתי על סיום שעות הלימודים הנדרשות, לא תדווח לי הזכאות בשכר, וזה שווה המון כסף.

מבנה תלוש השכר

תלושי שכר שונים נראים שונה לפי מערכת השכר המחשבת אותם. עם זאת, בכולם יש מספר "אזורים":

1. נתונים אישיים – נתונים כגון שם ומשפחה, חשבון בנק, מצב משפחתי, מספר ילדים, תחילת עבודה, מקום מגורים, מחלקה, אופן העסקה (שעתי/גלובלי) ואחוז משרה.
   במקומות עבודה המשלמים שכר לפי מה שנקרא דירוג/דרגה, יוצגו גם נתוני ותק שונים לצורך זכאויות שונות, וכן נתונים כגון השכלה, דרגה, דירוג שכר ועוד.
   כאמור, חשוב מאוד לוודא כי נתונים אלה נכונים שכן הם משפיעים באופן ישיר על חישוב המס המנוכה ובמקרה של הסכמים קיבוציים – גם על השכר ברוטו המחושב.
2. תשלומים – במקרה של מקומות עבודה ציבוריים, החלק הזה יכול להיראות מפחיד למדי, שכן הוא כולל עשרות מרכיבים שכל אחד קרוי באופן יצירתי אחר, או מרפרר להסכם השכר שבו הוא סוכם ועל פיו משולם.
   במקרים אחרים, הוא לרוב יכלול שורה של שכר בסיסי, הוצאות נסיעה ושורות אופציונליות נוספות כגון שעות נוספות, כוננויות וכדומה.
3. ניכויים – מס הכנסה, ביטוח לאומי ובריאות ממלכתי, הפרשות סוציאליות וקרן השתלמות, אם רלבנטי.
   באזור זה ניתן לראות גם מסי ועד, או כל ניכוי שרלבנטי ליחסי עובד – מעסיק (ביטוח בריאות קולקטיבי/רכישת כרטיסים המנוכה מתלוש השכר/הלוואות ועוד). במערכות שכר מסוימות, ניכויים כאלה יופיעו באזור נפרד, ובשם ניכויים אישיים או התחייבויות יזומות.
4. נתוני זכאות אישיים – מפרטים את ימי החופשה והמחלה להם זכאי העובד, לצד הניצול/תוספת ליתרה באותו חודש.
5. נתונים מצטברים והפרשות – הסכומים ששולמו ונוכו מהשכר מוצגים שנתית, וכן יש חובה להציג את שכר המינימום, השכר המשולם לשעה ועוד.

ובכל זאת הגענו לנטו – אז מה זה משנה?

זו שאלה שרבים שואלים אותי. זה משנה, כי אחרי שלמדנו את כל "שאירע" עד שהגענו לנטו, גילינו שהנטו הוא לא בהכרח סך ההכנסות שלנו אצל המעסיק. ראשית, יש הפרשות לקרן הפנסיה ואולי גם לקרן השתלמות, אם זה חלק מהסכם ההעסקה שלנו. שנית, יש לנו הכנסות שונות שאנחנו נוטים להתעלם מהן (שי לחג, אחזקת רכב וכד). שלישית, אם אנו לפני סיום העסקה – גובה ההפרשה לפיצויים או ימי החופשה שנצברו לזכותנו הם נתונים חשובים לתכנון התקופה שלאחר ההעסקה. רביעית, תלושי השכר משמשים, כאמור, כאסמכתא, להפרשות לקרנות השונות – לצורך בדיקה מול הדו"ח התקופתי, למשל, או לצורך זכאות לתשלומים כגון פדיון ימי מחלה בעת פרישה (מגזר ציבורי).
ומה שלא פחות חשוב – אנחנו יודעים לבדוק את תקינות התשלום אל מול הסכם ההעסקה ולהשוות את התנאים מול מעסיקים אחרים או תפקידים אחרים אצל אותו מעסיק. זה חשוב במיוחד כשמנהלים משא ומתן מול מעסיק חדש, אבל לא פחות חשוב בדיונים על העלאת שכר אצל המעסיק הנוכחי.
למשל, אחרי שאת מכירה את הרכב השכר שלך, אולי תעדיפי יותר ימי חופשה או הפרשה גבוהה יותר לפיצויים מאשר העלאת השכר. אולי תעדיפי לרכוש רכב ולקבל את אחזקת הרכב כהעלאת שכר? אולי תבקשי שהשעות הנוספות שאת עושה מדי חודש יהפכו לחלק משכר הבסיס שלך?

לסיכום

מימי הרומאים ועד היום, תלוש השכר מסובך להבנה. חוקים שונים הנוגעים להצגת הנתונים בתלוש מאפשרים כיום לעובד להבין טוב יותר את מבנה השכר שלו. החשיבות בהבנת תלוש השכר נובעת מכך שהוא מפרט את כל הנתונים שעל פיהם מחושב השכר, כך שלעובד יכולת להתחקות אחר הנתונים (שחלקם באחריותו לדווח) ולוודא תקינותם.
נתוני שכר שגויים יובילו כמעט בוודאות לשכר שגוי. בנוסף, יש לזכור שגם חשבת השכר המקצועית ביותר היא בשר ודם ועל כן כדאי לבדוק מדגמית, ובכל שינוי בתפקיד או סטטוס אישי, את תקינות החישובים.

רוצים להתייעץ? לברר סוגייה או להעמיק הבנה? לחצו כאן

ויש לי גם הרצאה על זה ועל מגוון נושאים אחרים.